<h1>תניא רבתי סימן ס"א</h1>
<h2>דף ל.</h2>
בתפלת מנחה של תשעה באב אומר תהלה ובא לציון, ואני זאת בריתי. ואתה קדוש וכולא סידרא. וקדיש עד לעילא. ומוציאין ספר תורה. ואומר גדלו לה' אתי. ותגלה מלכותו עלינו. הכל הבו גודל לאלהינו. הכל כשאר הימים. וקורין בתורה שלשה בני אדם. והשלישי הוא מפטיר בנביא. וקורין בתורה ויחל משה כסדר שאר תעניות. וקורין על הבימה של עץ כשאר הימים ולאחר שקראו שלשה בני אדם אומר קדיש עד לעילא, ואומר השיבנו. ומפטירין בנביא בסוף הושע (י"ד) שובה ישראל עד ה' אלהיך עד סוף הנביא. וכשגוללין ספר תורה יושב החזן במקום הרגיל לישב בשאר הימים ומחזיר ספר תורה למקומו. ואומר יהללו. ואומר קדיש עד לעילא. ומזכירין רחם בבונה ירושלים. ועננו בשומע תפלה. ולאחר המברך את עמו ישראל בשלום. אומר אלהי בזמן שבית המקדש קיים וכו'. ושליח צבור אומר עננו בין גואל לרופא כסדר שחרית וכסדר כל שאר התעניות. ואומר (רחם) [נחם] בבונה ירושלים. ואומר ברכת כהנים. ונופלין על פניהן אם רוצים, או כפי מנהג המקום. ומנהגנו שלא ליפול על אפים בתפלת מנחה כלל, ואומר קדיש גמור עם תתקבל. ובתפלת ערבית אין להוסיף ואין לגרוע על סדר שאר הימים, אלא מתחילין והוא רחום וכו', כשאר לילי החול. אמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד.
<h2>דף ל:</h2>
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביוהכ"פ. ובין השמשות שלו אסור. ואם נפטר מת בתשעה באב אומרין עליו צדוק הדין כשאר הימים, לפי שהוא יום אבל והספד. ואין אנו צריכין למעט בהספד אלא להרבות. תניא רבי עקיבא אומר כל האוכל ושותה בתשעה באב. כאוכל ושותה ביום הכפורים. וחכמים אומרים כל האוכל ושותה בט' באב. אינו רואה בשמחת ירושלים. וכל המתאבל עליה זוכה ורואה בשמחתה. שנאמר (ישעיה ס"ו) שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה. יש אנשים שנוהגין שלא לאכול [בשר] בליל מוצאי ת"ב. וכן מצאתי שנהג רבינו משולם כל ימיו. ויש שאין אוכלין כלל בליל מוצאי תשעה באב עד הבקר. ויש מתענין תשיעי ועשירי יומם ולילה. כדאמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף. ובירושלמי [תענית פ"ד ה"ו] רבי יהושע בן לוי ציים תשיעי ועשירי. ר' אבין ציים תשיעי ועשירי. ר' לוי ציים תשיעי וליל עשירי. ויש אומרים שאין לעשות כן. לפי שעכשיו בא תשות כח לעולם. והרוצה לעשות כך שמא היה מסתכן לפי שלא היה יכול לסבול להתענות שני ימים ושני לילות. ואמרינן [חולין פ"ד ע"א] אמר רבי יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה, אבל אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנוני. ואמר ר' (יוחנן) [נחמן] כגון אנו לווין ואוכלין.
